עסקים קטנים ובינוניים מגיבים למציאות, והמותגים הגדולים הם אלה שמכתיבים אותה. איך מפסיקים להיות צופים והופכים לשחקנים פעילים בזירה?
מי שולט בנרטיב: אתם או התקשורת?
אם אתם מחכים שהתקשורת "תיתן לכם מקום", אתם כבר בפיגור. אף אחד לא מחכה לשמוע את הסיפור שלכם. אם לא תייצרו אותו, מישהו אחר יספר אותו בשבילכם. ואז? הוא כבר לא יהיה הסיפור שלכם.
בעלי עסקים, מנכ"לים ואפילו פוליטיקאים עושים שוב ושוב את אותה טעות: הם מנסים להתאים את עצמם למה שהתקשורת רוצה לשמוע, במקום להבין שהתקשורת היא כלי. מי שיודע להשתמש בה הוא זה שקובע את הכללים.
הטעויות שחוסמות אתכם
- להגיב במקום ליזום. מי שמחכה שידברו עליו, בסוף רק מתגונן.
- לנסות למצוא חן בעיני כולם. קהל לא נמשך לדמויות עגולות מדי. בלי מסר ברור, אתם שקופים.
- לחשוב שהאמת מדברת בעד עצמה. היא לא. אם לא תשלטו בנרטיב, מישהו אחר יקבע איך תיראה המציאות שלכם.
אז איך שולטים בשיח?
מפסיקים לחכות ומתחילים להכתיב את השיח. אנשים ומותגים חזקים לא מחכים שמישהו ישים לב אליהם. הם יוצרים תוכן, מכתיבים נרטיבים ומובילים אג'נדות שמעניינות את הציבור.
- זווית חדה: למסר גנרי אין זכות קיום.
- עקביות: כשחוזרים על אותו מסר שוב ושוב, אנשים מתחילים לקלוט אותו.
- לחשוב כמו עורך עיתון: זה באמת מעניין, או שאתם מספרים לעצמכם שזה חשוב?
ביקורת היא דלק
ביקורת יכולה להיות הנכס הכי גדול שלכם, אם יודעים מה לעשות איתה. לא למהר להתנצל: במקום להגיב מתוך לחץ, לעצור ולשאול איך אפשר לנצל את הרגע כדי להדגיש מי אתם. לשנות את השיח: התקשורת אוהבת מסגור ברור, אז תנו לביקורת הקשר שמשרת אתכם. להפוך לאדם שאנשים רוצים לשמוע ממנו: מי שלא מפחד לקחת עמדה מקבל יותר מקום בשיח.
משבר? זה הזמן להוביל
משברים הם הרגעים שבהם כולם מקשיבים, ולכן הם גם הזדמנות. השאלה היא לא אם יכתבו עליכם, אלא מה ייכתב ואיך אתם שולטים בנרטיב. משבר לא חייב להיות אסון. הוא יכול להיות מנוף. אם אתם ממילא בכותרות, כדאי שזה יהיה בתנאים שלכם.
לבנות זהות תקשורתית שאי אפשר להתעלם ממנה
מותגים ואנשים שלא רוצים להיעלם חייבים זהות ברורה. זה לא אומר להיות פרובוקטיביים, אלא להיות חדים, ברורים ועקביים: לדעת מה הנרטיב ולחזור עליו, לא לשדר חוסר ביטחון, ולזכור שהתקשורת היא אמצעי ושאנחנו קובעים איך להשתמש בו.